פסק-דין בתיק ע"פ 3205/08

1.         ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ז' (קאודרס) בנר) בתיק עמ"ק 20641/07 מיום 3.2.08.

2.         המערער הורשע לפי הודייתו בעבירה של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר ובסטיה מתכנית, ושימוש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה, לפי סעיפים 204(א), (ב), (ג) ו-208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965. 

בגזר הדין הוטל עליו קנס בסך 55,000 ש"ח או 550 ימי מאסר תחתיו, הוא חוייב בתשלום כפל אגרת בנייה בסך של 17,606 ש"ח ובחתימה על התחייבות על סך 67,000 ש"ח או 670 ימי מאסר תמורתה, להימנע מעבירה לפי חוק התכנון והבנייה למשך שנתיים, וכן הוצאו צו הריסה וצו איסור שימוש במבנה, שייכנסו לתוקף בתום 18 חודשים ממועד מתן גזר הדין -  3.2.08.

            הערעור מופנה כנגד חומרת העונש בגזר הדין.

3.         מדובר בבניית בית מגורים דו- קומתי, בחלקה 14 בגוש 19149, בשטח כולל של 326 מ"ר, הכולל קומת מרתף בשטח של כ-172 מ"ר וקומה נוספת בשטח של כ-154 מ"ר, בכמאנה המערבית, סמוך לכרמיאל.

            ניתן להתרשם כי זהו בית מידות, כמשתקף בצילום ת/1, שנבנה בהשקעה כספית ניכרת.

4.           ב"כ המערער טוען כי יש לראות את גזר הדין על רקע התמונה הכוללת של המצב התכנוני הקשה בכמאנה, לפיו רשויות התכנון נקטו סחבת ארוכת שנים והשתהו באופן בלתי סביר בנקיטת הליכי תכנון ובאישור תכניות בניה ביישוב, עניין שגם בג"ץ נזקק לו (בג"ץ 7960/99) והביע את מורת רוחו ממחדליהן של רשויות התכנון.

לטענת ב"כ המערער, בחר המערער לבנות את ביתו, תוך שהוא עובר על החוק ביודעין, מפאת חוסר ברירה. טרם בניית הבית התגורר המערער, שלו 6 ילדים, עם בני משפחתו, בצריף שאינו ראוי למגורי אדם, משך 11 שנים. לטענתו, הקנס שהוטל על המערער מהווה "אסון כלכלי כבד למשפחה" ואין זה ראוי או מוצדק, בנסיבות אלה, להטיל עליו קנס וכפל אגרה, שאין ביכולתו לשלם.  כמו כן ביקש ב"כ להפחית את גובה ההתחייבות הכספית שהוטלה עליו, בסך של 67,000 ש"ח.   

5.         שיקול נוסף אותו ניתן להביא בחשבון נוגע למיקומו של הבנין ולהתאמתו לתוכנית העשויה להתאשר בבוא העת לגבי כמאנה המערבית. בהחלטה מיום 30.4.08 נרשם: "אבקש כי במהלך השבוע הבא תמציא ב"כ המשיבה אישור בכתב על מיקומו של הבית: האם הוא מצוי בתחום התכנית המופקדת האחרונה לגבי כמאנה המערבית והם הוא מצוי בתחום אחד המגרשים שבתכנית אשר למקרה שתאושר תאפשר את בניית הבית בתוכו."

            המשיבה לא המציאה אישור זה, ואילו ב"כ המערער הגיש ביום 6.5.08 שני אישורים. האחד מאת האדריכל כהנא בו נכתב כי הבנין נמצא בתחום הקו הכחול של תכנית מפורטת מס' ג/16968 שעדיין לא הופקדה. האישור השני הוא מאת המודד יחיא איסמעיל ובו הוא אישר כי המבנה "נמצא בתחום תכנית מפורטת מס' ג/16968 שחלה על המקום ואין בו שום חריגות מהוראות תכנית זו ז"א נבנה באיזור המיועד למגורים ע"פ תכנית זו."

6.         עניין דומה נדון בפני בע"פ 3162/08 מיום 10.4.08. המדינה ערערה שם על קולת העונש שהוטל על תושב אחר בכמאנה שבנה גם הוא בית מגורים רחב מידות. הוטל בערכאה הראשונה קנס 12,000 ש"ח, ובפסק הדין בערעור הועמד הקנס ע"ס 24,000 ש"ח.התייחסתי שם להשפעת מחדלי התכנון לגבי הישוב הנ"ל,  כך:

"כל אדם בר דעת יודע, כי אין לבנות ואסור לבנות כל מבנה של קבע, בלא שהוא מחזיק בידו, היתר בניה, כדין. רבות הטענות המועלות כנגד רשויות התכנון, ויש אכן מקרים לא מעטים בהם ניתן לומר שבטענות אלה יש ממש. אולם, אין בכך כדי להכשיר את עבירת הבניה. לכל היותר, במקרים מיוחדים קיצוניים ונדירים, יש בכך כדי לבסס טענה לגבי הקלה מסויימת בענישה, אך הכלל הוא כי מי שנוטל את החוק לידיו ובונה בלא היתר, חייב לתת על כך את הדין, והדין מצדיק ענישה מחמירה שעה שהבניה היא בהיקף נרחב, תוך יצירת עובדות מוגמרות.

           הליכי התכנון בכמאנה אמנם השתהו יתר על המידה, אך, מצד שני, היה על המשיב לקיים את החוק, ולהמתין בבניה עד לאישור התוכניות ועד לקבלת היתר, תוך שיכול היה גם כן, לנקוט בהליכים מינהליים, לשם זירוז הליכי התכנון. מי שבונה בית כדוגמת זה שבנה המשיב, בלא היתר, צופה מראש כי ייענש חמורות, על מעשהו ולוקח זאת בחשבון.

           יחד עם זה, יש לציין שכאן מדובר במקרה מיוחד שאף הצריך הליכים בבג"ץ שקבע (ביום 5.9.01) כי "יש לצוות על הועדה המחוזית להגיש תכנית הרחבה לתכנית המתאר תוך שמונה עשר חודשים מהיום" ובהחלטה נוספת של בג"ץ מיום 19.12.05, בבקשה לפי פ. בזיון בית המשפט, ניתן לראות אישור מה למחדלי הרשויות, בקיום הציווי של בית המשפט העליון.

           יש איפוא בענייננו, שיקולים לכאן ולכאן באשר לעונש. מצד אחד, הצורך בהרתעה מפאת היקף הבניה הנרחב והעמדת רשויות התכנון בפני עובדה מוגמרת. מצד שני, סיטואציה מיוחדת הנוגעת למחדלי רשויות התכנון אף אל מול ציווי בית המשפט העליון."

7.         בדומה למה שהוחלט שם, לאור השיקולים דלעיל, ולאחר שהמשיבה הודיעה כי היא משאירה לשיקול דעת את עניין כפל האגרה, אני מבטל את החיוב בכפל זה, ויהא על המערער לשלם את האגרה עצמה.

            את הקנס אעמיד על סכום של 30,000 ש"ח, או 8 חודשי מאסר תמורתו, אותו ניתן יהיה לשלם ב 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 1,000 ש"ח כ"א החל מיום 15.6.08 ועד ל 15 לכל חודש שלאחר מכן. איחור באחד מן התשלומים יעמיד את היתרה לפרעון מידי.

            ההתחייבות תעמוד ע"ס 50,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתם.

            שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.